שירים

ידיים

יָדַיִם/עידית אורדן©

הַיָּדַיִם הַמּוּשָטוֹת לַחַיָל הַנָאצִי בִּתְחִינָה.

הַיָּדַיִם הַמְּחַבְּקוֹת חִבּוּק חָזָק אַחֲרוֹן.

הַיָּדַיִם הַנּוֹשְׂאוֹת בִּכְאֵב הַהַשְפָּלָה אֶת הַמִּסְפָּר.

הן הָאוֹחֲזוֹת בַּגָּדֵר וְזוֹעֲקוֹת: רַחֲמִים!!!

 

הַיָּדַיִם הַחוֹפְרוֹת  לִיְקִירֵיהֶן אֶת הַקְּבָרִים.

הַיָּדַיִם הַצְּנוּמוֹת לוֹבְשוֹת רַק עוֹר וְגִידִים

תַּרוֹת אַחַר מְעָט אוֹכֶל: לֶחֶם יָבֵש וּמַה שֶיֵש.

וְכָל הָעֵת מוּשָטוֹת כָּל הַיָּדַיִם  מַעלָה,

זוֹעֲקוֹת  הַיָּדַיִם בִּכְאֵב לֵב: לָמָה???

 

יְדֵי הָאִמָהוֹת הַמְּנָסוֹת לְגוֹנֵן עַל תִינוֹקוֹתֵיהֶן.

הַיָּדַיִם הַצְּנוּמוֹת הַמְּבַקְשוֹת לְהַרְגִיעַ וּלְלַטֵּף

הַבּוֹצְעוֹת לֶחֶם יָבֵש לִפְתִיתִים

כְּדֵי לְחַלֵק אוֹתָם לְיָמִים

לְהָאֲכִיל פִּיוֹת עוֹלָלֵיהֶן הַקְּטָנִים.

 

 הַיָּדַיִם שֶעָבְדוּ בַּפָּרֶךְ שָעוֹת אֲרוּכּוֹת

לְלֹאַ הַזָנָה וְלְלֹא מְנוּחָה

הַיָּדַיִם שֶנִסּוּ לְטַפֵּס וְלִבְרוֹחַ

שֶכָּאֲבוּ וְעָיְפוּ

עַד שֶכּוֹחוֹתֵיהֶן תָּשוּ

סוֹפָן הָיָה רַע וַמַר-תַּם וְנִגְמָר.

 

כָּל יָד עִם מִסְפָּר חָרוּת בְּעוֹרָם

לֹא יְכוֹלָה לְהָבִין וְלִתְפוֹס

אֵיךְ יָכוֹל לֵב מֵאֵבֶן לִהְיוֹת אָדָם.

לוּ פָּצְתָה  פִּיהָ הָאֲדָמָה

בְּקוֹל קוֹרֵעַ לֵב עַד לַשָמַיִם הָיְתָה זוֹעֶקֶת :

דַמָם שֶל גְּבָרִים, נָשִים, יְלָדִים

וְתִינוֹקוֹת רַכִּים בַּשָנִים

צוֹעֲקִים מִמַעֲמָקַי.

 

שִשָה מִלְיוֹן 

נְפָשוֹת תְּמִימוֹת

נִכְחָדו מֵעַם, בְּעוֹרְמָה

בְּיָדַיִם זְדוֹנִיוֹת

עַל לֹא עָוֶול בְּכַפָּם

רַק כִּי הָיוּ יְהוּדִים.

קְבוּרִים הֵם  בְּתוֹכִי, בִּדְמַמַת הָאֲדָמָה.

 

יְדֵיהֶם שֶל הַנִּיצוֹלִים הַשׂוֹרְדִים,

אֲשֶר אֶת הַתוֹפֶת שָׂרְדוּ וְנִמְלְטוּ לְיִשְׂרָאֵל,

יָנִיפוּ  בְּגַאֲוָה את דֶּגֶל הַלְאוֹם ,

הוּא דֶּגֶל  מוֹלָדְתָם.

לֹא עוֹד כָּצֹאן הַמוּבָל לַטֶבַח-

מַה נִפְלָאָה עַתָה  הַרְגָשָתַם .

 

בְּיָּדַיִם אֵלוּ בְּחֶדְוָה יַעֲבוֹד כָּל יוֹגֵב

אֶת אַדְמַת מוֹלָדְתוֹ מִמְטוּלָה עַד הַנֶּגֶב

בְּיָדַיִם אֵילוּ יֹאחַז כָּל חַיָל יִשְׂרָאֵלִי, בַּנֶשֶק

לְהַגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי כֹּל אוֹיֵב

אֲשֶר בְּמוֹתֵנוּ חוֹשֵק.

 

נֵדַע כֻּלָנוּ שֶמְדִינָה זוֹ לָנוּ עַד עוֹלָם שַיֶכֶת

גַּם אִם מְדִינָה אֲחֶרֶת את עֵינֵינוּ מוֹשֶכֶת

אִם כָּעַסְנוּ וּמָאַסְנוּ וְיָרַד מְעָט קָרְנָהּ וְחִנָהּ

עָבוּרֵנוּ רַק יִשְׂרָאֵל הִיא לָנוּ הַמְדִינָה.

 


תגובות

גלי צבי-ויס / זעקת הידיים / 04/05/2016 22:43
אהובה קליין / עידית היקרה / 04/05/2016 23:22
גליה אזולאי / כמה  מרגש כתבת , הידיי� / 05/05/2016 07:49
גדי רוט / שלום לך עידית אורדן יקירתי שיר מאוד יפה ומרגש כתבת לנו מאוד אהבתי והתרגשתי מהשיר / 05/05/2016 20:27
עליזה ארמן זאבי / הידיים המושטות בתחינה / 05/05/2016 21:11