ידידות

חברת אמת

איתה מותר גם להתאמת

תמיד תהיה לצידי

היא הכי הכי

עמה ביקורת בונה

היא נבונה

אתי יקרה, נפלא תיארת ידידות אמת.

היא לא תסולא בפז.

שבת שלום

אני יודעת שתכתבי יקרה שלי, את יודעת מהי חברות אמת.

אני מודה שלפני שנים בודדות לא הייתי מביאה את הציטוטים האלו, כי לא ידעתי מה משמעותם. היום אני יודעת.

שבת שקטה ושלווה גלישלי.

אני ואת

אני אוהבת אותך

את חדרת אל לבי

בדרכך השקטה כבשת אותו

הקשבת לי כשלא ידעתי לדבר

שמעת מילים שלא אמרתי

נדבך אחר נדבך

הורדת חומה שבניתי

סביבי

את ידעת כאבי

ידך נגעה בלבי והשארת אותה שם

את לימדת אותי לבכות

ומאז

בקומי ובשכבי את אתי

עמוק בתוך מחשבותי

אני מדברת אתך כשאת לא לידי

ואת שומעת אותי

כי את בתוכי

אני כותבת ואת בתוך הדף

אני מטיילת בים ואת שם

רואה דרך עיני את יפי הגלים

מחשבותי שלך הן

על הופעתך בחיי

אני נושאת תפילה מדי יום ביומו

מוֹדָה אֲנִי לְפָנַיִךְ...

אוהבת אותך גלי שלי.

יופי אילה יקרה, מחכה ליצירה משלך בנושא.

שבת שלום

תודה על התזכורת רבקתי היקרה.

"אלף בחורים אף חבר אחד" שרה רבקה מיכאלי.

אדם יכול לעבור את כל חייו ללא חבר אמת אחד. כל האחרים זה נחמד לבלות איתם אבל זו לא ידיד אמת.

וואו, נצבט הלב למילים האלו

חבר שהלך - אף אחד לא ימלא את החלל שהותיר בלכתו

אתה מבכה את החבר - והם היו שניים

מהצבא...

יותר לא צריך להסביר

וחבר לא מביא חבר

חבר הוא אחד ויחיד

ולא יותר.

תודה גדי יקר על השיר

שכל כך נגע בי.

אז ככה צביה יקרה שלי,

"כמה חברים צריך האדם", חברים, כמה שבא לו. יש שאוהב המון אנשים סביבו ויש שמסתפק בכמה בודדים. אבל חבר אמת, אם יש כזה, יש רק אחד.

אם את מחפשת בדיון מהי חברות של אמת במה היא נמדדת - יתכן שעדיין לא מצאת כזו. כי הרי יש אנשים שעוברים את כל חייהם בלי שיהיה להם חבר אמת. חברות אמת לא מודדים, חבר אמת - אין לו שום קשר לעולם תחרותי או למגדר.

ואם את מביאה את גלי כדוגמא - את צודקת בכל מה שאמרת עליה - היא מקסימה היא שמחה בשמחת האחר, היא עם לב רחב שמכיל את כולם היא מלאת אהבה ונתינה - אבל זו חברות יפה וטובה, אין זו חברות אמת.

זה פשוט בלתי אפשרי להיות חברת אמת של כולם באתר.

אביא את מה שאמר אריסטו על ידידות אמת: "נפש אחת השוכנת בשני גופים."

כשאת מוצאת מישהו שאפשר לגלות לו ללא חשש סוד שלא יכולת לספר לאף אחד, את עושה את זה כי הוא (או היא) אינו אחר, הוא את.

אבי לך צביה יקרה את סיפור המיתולוגיה:

 "בראשית חיו בני האדם מחוברים בזוגות, לכל יצור היו שני ראשים, 2 לבבות ו-4 רגליים ו-4 ידיים. ושתי הנפשות אהבו זו את זה אהבה גדולה ובילו את כל חייהם באושר שמיימי. אושר זה גרם להם לחטא ההיבריס וכתוצאה מכך נענשו על ידי האלים: זאוס חצה כל ייצור לשנים באמצעות חזיז הברק שלו והפריד כל איש מנפשו התאומה. ללא החצי השני, חייו של כל אדם היו מלאים כאב, וכדי להתגבר עליו הוא חיפש אחר החצי השני שלו - נפשו התאומה, על מנת שיוכל להתאחד עמה ולבלות איתה יחד." לפי מיתוס זה, המופיע ב"המשתה" של אפלטון - אהבת אמת אפשרית רק בין שתי נפשות תאומות.

אז כמו שאמרתי קודם - לפעמים אדם מחפש כל חייו אחרי נפש תאומה ולא מוצא אותה. יש לו המון חברים אבל אף חבר אמת אחד.

צביה יקרה, זכית. זכית בידיד אמת וזכית כפליים כי הוא תמיד אתך, מהסיבה הפשוטה שהוא בן זוגך. כי ידידי אמת לפעמים רחוקים, נפגשים רק לפרקים, אבל זה לא פוגע ביכולת להיות שתי נשמות תאומות.

לגבי החברות, אני מבינה אותך, גם אני לא זקוקה להרבה אנשים סביבי.

וכמו שאמרת "לשפוך את הנפש" זה רק עם ידיד אמת, ולך, כמו שציינת, יש את בן זוגך. עם כל החברות, כיף לבלות איתן ולהתחלק בכל מיני רגשות, ולגבי דברים באמת שבעומק הלב, איך אומרים - עד כאן.

ולגבי גלי היא באמת מיוחדת על כך אין כל עוררין.

"אם היו שואלים אותי מה זו אהבה הייתי אומרת : הידיעה שיש בתוך עולם מלא כזב , אדם אחד שהוא כן איתך לחלוטין ואתה כן איתו לחלוטין וביניכם יש רק אמת , גם אם היא לא תמיד נאמרת."

תודה דוד ידידי, זה בדיוק עונה על ידידות אמת. ואין זה קשור לגיל ואין זה קשור למיגדר.

ידידות אמת יכולה לבוא בכל גיל, והיא נשארת כל עוד הנשמה ישנה, כי כמו שאמר אריסטו, זו נשמה אחת בשני גופים.

תודה מרים יקרה, חברות זה נחמד וטוב

נשמות תאומות זה אושר. אני יודעת את זה. אף פעם לא הבנתי את המושג נפש תאומה. איך אמר אריסטו, "נפש אחת בשני גופים". זה נראה היה לי הזוי, עד שזכיתי לפני שנים אחדות לפגוש את הנפש התאומה שלי. מאחר ויש לך נפש תאומה איני צריכה להסביר.

תודה מרים יקרה על השיתוף,

תודה על הנשיקה והחיבוק

שולחת לך גם נשיקה וחיבוק, ואפילו עוד אחד

באהבה

נורית

מרים אהובה, אני נבוכה

אני כנראה עדיין לא למדתי לקבל מילים כל כך חמות

מחבקת

נורית

עד הלילה הבא

לפעמים אפלה עוטפת

לפעמים בא השבר

אחריו הרסיסים

ואחרי הרעם  

המבול.

ולפתע דמות עולה בינות לעבים

אוחזת בפיה עלה של זית

צובעת את הרקיע בשלל צבעים

שתיקה. חיוך. ושתי ידיים.

נח יותר בשניים.

גם האור חוזר בינתיים.

עד הלילה הבא.   

לא צריך יותר,

בלילה הבא זה יהיה בשניים.