אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 188 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 22/1/1957
סופרת, תושבת נהריה, אם לארבעה וסבתא צעירה מאד להרבה נכדים . חברה באגודת הסופרים העבריים ובאיגוד הכללי של הסופרים. ספריי: (פרוזה למבוגרים) "כביסה מלוכלכת", 2008 "קולות מן החדר", 2010 "חטאים קטנים", 2011 "תהומות", 2013 לילדים: "מר מחסני", 2014 במהלך השנה יראה אור ספרי החמישי למבוגרים, "דממת הספק"
E-Mail:
אזור מגורים: נהריה
קישור לאתר אינטרנט:
תאריך כניסה אחרון:
01/03/2020 18:25:27

 
נושא: סיפורי מקרא.

 

העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
חמש שנים - צביה שירים (17/12/2015-11:45) 523 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

חמש שנים

 

שוב מתנגן בי העצב, הכאב שאין לו סוף

שוב עולות בי תמונות ומילים

שוב מנסה את עצמי לאסוף

להיות ברורה, לאחות השברים

אבודה בתוך ים זיכרונותיי שלי

מנסה לדלות את אלו שאבחר לשתף

מתכנסת אט אט בתוך עצמי

אל נבכי הנפש, חדרי הלב, המרתף.

ופתאום עולה בי תמונה עצובה

בית שהתרוקן מתוכנו ויושביו

ובארון הבגדים רק תלויה עניבה

מאלו שאבא אהב.

גלמודה היא נותרה שם, כיד זיכרון

לימים שהיו ואינם

ומאז שהעצב נכנס בחלון

הם חלפו לבלי שוב, לעולם.

לפני זמן לא רב נאלצתי לחלוף

מול הבית בגאון אליהו שברמת גן

בבשרי ננעץ הכאב עד בלי סוף

כאילו עצר לו הזמן

בעיניים דומעות ובלב מיוסר

זיכרונות הציפוני כבאר

על כול מה שהחמצתי, על זה שמאוחר

על זה שכה רציתי שפשוט תישאר

 

 

 

על תכולת הבית שנעלם כלא היה

הרהיטים, כלי האוכל, השטיחים

כלי הכסף, הספרים בספרייה

חולצות, נעליים, מעילים

ורק עניבה אחת שנותרה שם בארון

מיותמת, דומעת, ננטשת

מאז שהעצב נכנס בחלון

ואת קוריו הוא טווה כרשת

בידיים מיומנות לא אפשר מעבר,

וקוריו כחבל עבותים

וחנק, ונעל וסגר

ושם על ידי אזיקים.

אז עמדתי שם רגעים ארוכים

מול הבית בגאון אליהו ברמת גן

ותחושת ההחמצה זרמה בוורידים

על דברים שקרו מאז שהלכת מכאן

על נינים שנולדו, על זוגות תאומים

על בית יפה שבנו הילדים

על שבתות, על ימים, על חגים ומועדים

על כתבי העת בהם אני מפרסמת סיפורים

ואני תוהה, ולא מפסיקה להתפלל

שאתה שם למעלה, רואה ומייחל

ושומר צעדינו לבל חלילה ניפול

ואתנו צועד ממש כמו אתמול.

לא יהיה סוף למלות זיכרון

ככה זה, מאז שהעצב נכנס בחלון.

 

 

 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות מאז שהעצב נכנס בחלון - כתבת מלב וזה נכנס אל לב - תודה על המלים הנוגעות - המרגשות - / אביה 17/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    תודה לך אביה יקרה / צביה 17/12/2015
  פתח תגובות העצב נכנס מבעד לחלון / גלי צבי-ויס 17/12/2015 [ מס' תגובות : 2]
    תודה גלי אהובה / צביה 17/12/2015
    יום קסום יקרה! / גלי צבי-ויס 17/12/2015
  פתח תגובות זכרונות, עצב,עניבה - הרבה אהבה דמעותי זולגות את תחושותייך מבינות. יהי זכרו ברוך! / אסתר-אתי 17/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    תודה אתי יקרה / צביה 17/12/2015
  ללא תגובות יקירתי המקסימה כה נוגה שירך הגעגועים לבית ההורים כמה הם חסרים לכולנו יפה כתב מרגש אהבתי / viki.s 17/12/2015
  ללא תגובות מבינה אותך כל כך כשהעצב נכנס קשה להוציא אותו / אילה בכור 17/12/2015
  ללא תגובות *** *** / רבקה ירון 17/12/2015
  ללא תגובות צביה היקרה / דויד סמוכה 17/12/2015
  ללא תגובות מילים של כמיהה ואזכרה, מילים שאינן יודעות רוויה מגעגוע דוקר,אל הבית המתקרר הקודר, כן, הבית שבו כולנו ניזכר ואת ההולכים נשמר. / נסים פרנקו 17/12/2015
  ללא תגובות / אתיקה כהן 17/12/2015
  ללא תגובות בארון הבגדים רק תלויה עניבה / נורית ליברמן 17/12/2015
  ללא תגובות יפה צביה...ועצוב. / ציקי חקלאי 17/12/2015
  ללא תגובות / אודי גלבמן 18/12/2015
  ללא תגובות כאב שאין לו סוף / יום טוב צבי 18/12/2015
  ללא תגובות מאז שהעצב נכנס בחלון / יקיר (יקי) דסא© 18/12/2015
  ללא תגובות העצב / יצחק אור 18/12/2015
  ללא תגובות / עידית אורדן 18/12/2015
  ללא תגובות / גליה אזולאי 18/12/2015
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית