אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 271 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 28/6/1950
מורה לכיתות א'וב' בפנסיה עד עכשיו כותבת שירים למגרה. אזרתי אומץ לפרסם את שיריי.
E-Mail:
אזור מגורים: רחובות
תאריך כניסה אחרון:
16/08/2019 12:31:26

נושא: אישה.

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
אחינו מאתיופיה - עידית אורדן שירים (15/11/2015-10:35) 224 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

אחינו מאתיופיה/ עידית אורדן  2015

 אחינו מהדרום הרחוק

אשר כיסופים  היו בליבכם עמוק

להגיע לעיר הקודש, לירושלים

לשם נשאתם עיניים.

 

עוברים מסע ארוך, מיגע ומסוכן

מאתיופיה לסודן.

גברים נשים ,ילדים, זקנים וטף

נספים בדרכם ממחלות, תקיפה ומרעב.

 

מצפים  ימים רבים בכמיהה לישועה שתגיע,

ואז כמו במטה קסמים-

יורד  מטוס  גדול ממרומים

וטסים   אתם באושר וברון לארץ ישראל

בא הגואל, תודה לאל.

 

התגשם החלום .

הלב מתחיל בהתרגשות לפעום.

מצטרפים לאחיכם ואחיותיכם אשר בציון.

היה זה מסע  מעבר לכל דמיון.

 

מגיעים אתם לארץ לא מוכרת

והשפה בפיכם אינה מדוברת.

גם שונים המנהגים והתרבות

אך לומדים  ונאבקים להשתלבות.

 

לומדים איך כאן להתנהל

נתקלים במצבים חדשים, כאן בישראל.

לומדים הילדים את  השפה החדשה

ומתעוררת במשפחה בעיה רגישה.



ההורים חסרי אונים

נפגע הכבוד להורים

מתחלפים התפקידים,  הילדים הם הגשר.

דואגים ויוצרים עם העולם את הקשר.


 

בתרבותכם, אחינו ,יש הוד.

דברים נעשים בשקט ובכבוד.

אינכם נוטים לחשוף את אשר על הלב

גם אם בליבכם  רב הכאב.


 

אך למר ליבכם לא תם המסע

מרגישים  אתם מנוכרים

כי הצבע הוא לא כמו של האחרים.

חשים פגועים מאד

ולכן אט אט מחליטים, לא עוד!


 אחרי שלושים שנה כאן

הגיע הזמן,

להיות שייכים ושווים

ובחברה משולבים.


 

לעשות מעשה אתם מחליטים

להשמיע את אכזבתכם ותסכולכם ברבים

בתחילה בנועם ובשקט ובידכם שלטים

כשמִכֶּם מתעלמים אתם את  כעסכם מגבירים.


 

יש  לכם ציפיות

להיות  אזרחים שווי זכויות.

רוצים שתתמלא התקווה,

לחיות כאן  בכבוד ברווחה ובשלווה.







בתקופת היותי מורה במערכת החינוך , לימדתי כתה שבה מרבית התלמידים היו ממוצא אתיופי שרק עלו ארצה והגיעו לשכונה. לאט לאט עזבו הדיירים הקודמים יוצאי רוסיה וסביבותיה את השכונה , וזאת הפכה להיות שכונה שבה רובם ממוצא אתיופי. למדנו תוך כדי עבודתנו עמם את דרך התנהלות המשפחות, והביאו לנו מדריכה שתסביר קצת על תרבותם והתנהגותם . בהגיעם לכאן הם לא גמעו רק מרחק רב בקילומטרים אלא גם מרחק רב בתרבות החיים .הם הרגישו בעוצמה רבה את  הפער בין אתיופיה לישראל. ואנחנו הרגשנו זאת בכיתות. הם היו מאד שקטים, באו לבית הספר כשהתעוררו ,עם הבגדים שישנו בם בלילה. ישנו על מזרנים ללא סדינים. ההורים לא באו לימי הורים, מאוחר יותר הבנו שהם מטילים את הסמכות על המורים, שיעשו בילדיהם כל מה שהם חושבים שצריך, מבחינתם מותר לתת  כל עונש ולהכות. ההורים לא מתערבים ולא מעורבים. הפער בין בני הזוג היה  מאד גדול, כך שהאשה מטפלת בילדים ובבעלה. עולמם שונה מאד. השינוי בתרבות כאן ערערה את יסודות ערכי המשפחה.

את השיר כתבתי מזמן אך החלטתי לשלוח אותו לרגל חג הסיגד ובעקבות ההפגנה הגדולה  והצער הרב שנצבר בי מהתוכנית של מיקי חיימוביץ' "המערכת" בה דברה על המקרה של הנער האתיופי המסכן שהתעללו בו השוטרים, גופתו נעלמה ואף לא אחד  לוקח אחריות וחוקר באמת מה קרה לו, ולא שופט את מי שצריך לשפוט, וכל זאת בשל היותו ממוצא אתיופי, במדינה שלנו!!!


 








חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות מסכימה עם כל מילה-מרגש כתבת / אילה בכור 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 15/11/2015
  פתח תגובות שבוע טוב לך עידית אורדן יקירתי יפה הוא שירך אהבתי / גדי רוט 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 15/11/2015
  פתח תגובות תקווה גדולה ואכזבה / גלי צבי-ויס 15/11/2015 [ מס' תגובות : 2]
    / עידית אורדן 16/11/2015
    זה באמת חלק גדול מהכשל שלנו לאפשר להם להקלט כאן. בואי נקווה שהאהבה תביא איחוד ראוי וטבעי לאנשים נפלאים אלה-שיחושו חלק מאתנו. / גלי צבי-ויס 16/11/2015
  פתח תגובות עידית מרגש ויפה - מסכימה עם המילים תודה על ההסבר גם- ערב מואר / אביה 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות עם ישאל מתגלה בכיעורו. אוהבים שחורי עור מרחוק, בעבודת הנקיון וההבטחה. כל השאר חסום. כי... / גדי רוטשטין 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות אנשים כל כך אצילים, שקטים שכל רצונם הוא להתקבל בחברה המכוערת שמנדה אותם. אני מתבייש שיש לנו חברה כזו במדינה! / יקיר (יקי) דסא© 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות / זיגי בר-אור 15/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 15/11/2015
  פתח תגובות עידית היקרה / אהובה קליין 16/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות מזדהה לחלוטין / יום טוב צבי 16/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות עידית היקרה / דויד סמוכה 16/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
  פתח תגובות / גליה אזולאי 16/11/2015 [ מס' תגובות : 1]
    / עידית אורדן 16/11/2015
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית