יצירות אחרונות
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (4 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
שירים
דיוק האושרדיוק האושר
על מנת שאוכל לתאר אותך בצורה מדויקת אני צריכה להכיר אותך היטב ובשביל שאוכל למצוא משיירי זהביך בתוכי אצטרך להעמיק התבוננות עוד יותר- ולהיזכר.
יושבת על צלע הר גבוה העולם כולו בכף ידי הקטנה. מרגישה שבבת אחת את כולו בכוחי לבלוע מבלי לחפש לי מפלט באיזו פינה. נזכרת- איך ברגעי חסד מתוקים מדבש, צירפתי דיבור למעשה. כל כך אהבתי את הכל- עד שלא נזקקתי כלל למחסה. כך זה היה פשוט וטוב. לא רחוק אך גם לא מדי קרוב.
רגע, זה עוד לא מספיק מדויק צריך שארגיש בך עד שמתוכי בכל כוחך תצעק.
מנסה שוב:
יושבת על צלע הר גבוה העיניים מסתכלות אל מרחב הדממה תענוג צרוף של דמעות, ברגש הנברא עם כל נשימה. זה חוצב בתוכי ובועט וכואב מרגישה בפעילות מלאה של הלב.
יושבת על צלע הר גבוה בוכה את השמחה החוצה מתוכי הגעתי לנקודת שבר שבה איש לא יוכל לנגוע, אף אחד אחר מלבדי. רגע של קסם בו גדלות הכנפיים ולרגעים נדמה שמשכני הוא גופה של ציפור החרות זורמת בתוכי אז כמו המים ששוטפים מעליי את גרגיריו של החול. צח כשלג אתה אושר, רך וקשה באותה עת ועונה. וכיצד יתכן הדבר, אנא ענה לי ביושר- שמותיר אתה את אהוביך למות בצמא?
נגעתי בך אושר, נגיעה קטנטנה. אך לא חייתי אותך ועל כן עדיין אינני מבינה. זמן רב עבר מאז הפעם האחרונה בה כתבתי כאן. שמחה לשוב..בקצב שלי. :) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |